אבי גורן (רשת א, קול ישראל, "על המדף")

על "משחק הזוגות" מאת סם ש. רקובר (הוצאת "ביתן", 2005)

 

ספרו החדש של סם ש. רקובר "משחק הזוגות" הוא אוסף של שמונה-עשר סיפורים קצרים, חריפים ומפתיעים, המצטרפים לחומר קריאה אנרגטי ונמרץ הלוכד את הקורא בחושיו, ברגשותיו ובמחשבתו גם יחד!

זהו ספרו החמישי של סם ש. רקובר, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. תחום ההתמחות המדעית שלו הוא תפישת פרצופים וזיכרון פרצופים, אך מעבר למחקר המיוחד הזה יש לו נטייה לבחון את יסודות התודעה האנושית והוא כותב גם על הפילוסופיה של המדע.

בתחום זה רקובר הוא תלמידו המובהק של ישעיהו ליבוביץ', אשר איתו היה קשור בשלב המוקדם ביותר של הקריירה האקדמית שלו, והדבר בא לידי ביטוי בסיפור הראשון בספר, הנקרא "כאב שיניים ומלטה יוק". בסיפור זה מופיע ליבוביץ' עצמו, יחד עם הלוגיקן הירושלמי יהושע בר הילל ועם אביו של המחבר, המהנדס מרדכי רקובר. השראתם של שלושת האנשים האלה כיוונו את סם ש. רקובר למסלול חיים של בחינת פרדיגמות, חיכוכים עם הממסד האקדמי המרוצה מעצמו ומרדנות כללית.

רוח זאת משפיעה על נושאי הסיפורים ועל סגנון כתיבתם. הנושאים נוטים לתחום הפנטסטי – כמו בסיפור "בתולת הים" שבה נתקל דוקטור פוג, פילוסוף לחוץ, מאוניברסיטת חיפה, המתייסר במלכוד הבלתי פתיר של הבעיה הפסיכופיזית. הוא נוסע במכונית הישנה שלו, שמתחממת בפקקים של אחוזה ובצומת רואה אישה-דג עירומה החוצה את הכביש. אישה נאה, המתוארת כך:

"היא מתנועעת ומתקדמת בריקוד מהפנט, בתנועות מעגליות איטיות על זוג סנפירים ירקרקים. עורה השזוף נראה קריר ויבש. הוא יכול לחוש את הקרירות הנעימה של עורה על מצחו המהביל והלוהט. שער ראשה הערמוני נופל כאשד מים עד מתחת למותניה, נוגע לא נוגע בקשקשים המתוחים על אחוריה הקטנים והקופצניים. עטרת שערה מקיפה פנים משולשות, שמתוכן מתנוצצות עיניים גדולות וירוקות כצבע ים עמוק, פה בולט, אדום וחושני. זוג שדיה, המוכתרים בפטמות אדמוניות זקופים וקרירים. רק תלתל אחד נפל מיוזע על מצחה הגבוה היבש".

בתולת הים גורמת לדוקטור פוג לעצור את הרכב, מכוניות אחרות מתנגשות בו וזו בזו ואילו בתולת הים היפה חומקת ושולחת לו נשיקת כף-יד. לאחר מכן מופיעה בתולת הים על חלון משרדו בקומה ה-13 של מגדל אשכול באוניברסיטה והסיפור כולו מתקדם כתעתוע קודח של הבהובי מציאות ודמיון קודח בראשו של הפילוסוף המיוסר.

הפנטסטי והמציאותי, הארוטי והביורוקראטי, מופיעים וקורצים גם בסיפורים אחרים בקובץ, כמו, למשל, "בעקבות העורב", סיפורו של מרצה לספרות אנגלית שמבלה את הקיץ במעונות הסטודנטים של אוניברסיטת מישיגן. באותו מעון נמצאת קבוצה גדולה של מעודדות, בחורות צעירות, ספורטיביות, יפהפיות, הגורמות לו חוסר מנוחה והזיות מיניות. אלמונית מתקשרת איתו בטלפון בשעות הקטנות של הלילה ומדברת איתו על השיר "העורב" של אדגר אלן פו. לחדרו של המרצה חודר עטלף שחור ומכוער והמרצה המסויט וחסר השינה מנסה לצוד אותו בעזרת מכנסי פיג'מה מפוספסים. הוא צד את העטלף, משחרר אותו ובסופו של דבר, אחרי שהוא חושב שהסיוט נגמר מטלפן אליו העטלף והדמיון כובש סופית את המציאות.

הווי החיים באוניברסיטה, שבא לידי ביטוי בספרים אחרים של רקובר, מופיע גם ב"משחק הזוגות" במצג דו-שכבתי: שכבה של טרדות יום-יום, בעיות כלכליות, תלאות המסע המייגע לקידום במדרג האוניברסיטאי, הכורח לפרסם מאמרים מדעיים או לאבד את מקומך – ושכבה של דמיון חופשי, זריקת הכבלים ממך והלאה, דהרה פראית במרחבי התת-מודע, הזיות ודחפים ארוטיים בלתי ניתנים לעצירה.

הסיפור "משחק הזוגות", סיפור קצרצר הנותן את שמו לקובץ כולו, כתוב בסגנון המזכיר את אומנות הסיפור הקצר במאה העשרים. זוג צעיר ואוהב עוקב אחרי זוג מבוגר והדור המגיע בקביעות לבית קפה. סיפור זה הוא התבוננות קצרה אך מדויקת בהשפעת הזמן על האהבה, המתחלפת עם השנים בתיעוב הדדי חבוי המכוסה בגינונים שניסיון החיים עיצב אותם ובהשלמה מכובדת למראית עין עם זרימתו החד כיוונית של הנהר הקרוי חיי אנוש וזוגיות אנושית.

הסיפור "אישון הברדלס" מתרחש בבית-סוהר, ביום האחרון של תקופת מאסרו הארוכה, חמש עשרה שנה, של אסיר ושמו זאבי. הסוהר אזולאי יורד לחייו של זאבי עד הרגע האחרון ומכניס לתאו אסיר חדש ובעייתי דווקא ביום זה. גם האסיר החדש שפוט לתקופה ארוכה ובשיחה בין השניים מתפתח דיון על משמעות הצדק, האשמה והחפות מאשמה, על רקע שהייה ארוכת שנים בכלא. לקראת סופו הופך הסיפור לדרמה בלשית של סגירת חשבונות ישנים ומסתיים באופן בלתי צפוי לחלוטין.

נושאי הסיפורים של רקובר אינם שגרתיים ושוברים את הפרדיגמה של הספרות הישראלית הקנונית. שאלות אנושיות ודילמות חיים עולות כאן באורח טבעי יותר מן המקובל, בלי מחויבות לקבוצה ספרותית ישראלית או לחבורה ספרותית כלשהי. אנו שומעים את קולו של יוצר בודד, חופשי ונועז – בתמאטיקה כמו גם בסגנון. הלשון היא דיבורית, אך בלי אילוץ מכוון לכתוב ב"עברית רזה" או גבוהה. התוצאה היא ספר שהקורא אינו חייב להכריח את עצמו להמשיך בקריאתו, כמקובל בספרותנו החדשה. "משחק הזוגות" הוא חומר קריאה מהנה הנבלע בשקיקה ובלי רגע של שעמום.